להתחיל מבראשית ולהעריך את הזמן
01
פתיחת השיעור והסעודה לכבוד הצדיק
השיעור המצולם מתקיים בזום והוא קצר מן הרגיל, משום שלאחריו תתקיים סעודה ושיעור לכבוד הילולת הרב יעקב אברג'ל.
מוריי ורבותיי, אנחנו היום בשיעור קצת שונה, בעזרת השם יתברך. השיעור שמצולם בזום היום יהיה קצר יותר, בערך חצי שעה עד שלושים וחמש דקות, משום שמיד לאחר מכן, למי שנמצא איתנו כאן פיזית, מתקיימת סעודה.
היום, ברוך השם, הגיעו ועוד יגיעו הרבה אנשים, ובעזרת השם, לזכות הצדיק הרב אברג'ל, רבי יעקב אברג'ל, זכר צדיק וקדוש לברכה, שההילולה שלו מתקיימת היום, נקיים סעודה ולאחריה שיעור בתוך הסעודה.
זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. השיעור המצולם מיועד לאלה שנמצאים בזום, ולאחריו נלך לסעודה ולשיעור.
02
מסיימים את התורה ומתחילים מבראשית
סיום התורה אינו הפסקה אלא מעבר מיידי להתחלה חדשה, משום שלתורה אין סוף.
ראשית, בעזרת השם יתברך, סיימנו את התורה, אבל את התורה אף פעם לא מסיימים. מיד כשמסיימים מתחילים מבראשית. באותו יום שמסיימים את התורה, מיד מתחילים מחדש.
חז"ל אומרים: "נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן". צריך לחבר את ההתחלה אל הסוף ואת הסוף אל ההתחלה, משום שאין סוף לתורה.
כמה שתלמד, כל החיים תלמד, ועדיין אין סוף לתורה. התורה היא חוכמה אלוקית, ואין לה קצה או גבול — לא לשכל האנושי ולא לכל העולמות כולם.
רבי אליעזר הגדול, רבי אליעזר בן הורקנוס, היה צדיק קדוש וגדול התנאים. הגמרא מספרת שפעם אחת הוא נחלק עם חכמים, ויצאה בת קול ואמרה שהוא צודק. זו הגמרא המפורסמת במסכת בבא מציעא, בדף נ"ט [לא ברור אם הכוונה לדף נ"ט או לדף ע"א כפי שנאמר בתמלול]. לבסוף נידו אותו, ובעקבות כך התרחשו בעולם דברים קשים.
לפני פטירתו באו תלמידיו לבקרו, ובראשם רבי עקיבא, גדול תלמידיו. רבי אליעזר אמר להם: אתם לא למדתם ממני מספיק, ויכולתם ללמוד ממני הרבה יותר. הוא הוסיף: "אני לא למדתי בתורה אלא כמו כלב המלקק מן הים".
רבי אליעזר היה גאון עצום, והגמרא מספרת שהיה דורש תילי תילים של הלכות על כל קוץ וקוץ. ובכל זאת הוא אמר שכל מה שטעם מן התורה הוא כמו כלב שמלקק מן הים. מה כלב יכול ללקק מן הים בלשונו? כמעט כלום. כך התורה היא אינסופית.
לכן מתחילים את התורה מחדש מבראשית מיד לאחר שמסיימים אותה. הדבר מלמד אותנו שכל הזמן צריך ללמוד, להוסיף עוד עומק ועוד הבנה, משום שהתורה היא תורה אלוקית ואינסופית.
03
פתיחת דף חדש והתחדשות
התחלת התורה מבראשית מלמדת שאדם אינו מתייאש ותמיד יכול להתחיל מחדש.
עוד דבר שלומדים מההתחלה של התורה הוא שאנחנו כל הזמן פותחים דף חדש. אדם לעולם לא מתייאש. אם בשנה שעברה הפסדת, לא למדת או לא הצלחת — הכול בסדר, נפתח דף חדש.
מתחילים מבראשית ומתחילים את הבריאה מחדש, כדי ללמד שאפשר תמיד להתחיל מן ההתחלה, תמיד להוסיף, ואף פעם לא להתייאש.
אדם אומר: הזמן שלי עבר, לא למדתי, ואני כבר לא יכול להיות תלמיד חכם. אבל רבי עקיבא התחיל ללמוד אלף־בית בגיל ארבעים. יש אנשים בני עשרים, שלושים, ארבעים, חמישים ושישים שחושבים שהזמן עבר ואינם יכולים לגדול. מי אמר שלא?
רבי עקיבא לא היה מוכשר במיוחד מלכתחילה; הוא עמל ועבד קשה, כפי שהגמרא מספרת. מכאן אנו לומדים שהכול אפשר להתחיל מחדש.
נאמר: "תתחדש כנשר נעורייכי". מובא במדרש שיש נשר שכאשר נוצותיו מכבידות עליו והוא מתקשה לזוז, הוא עולה מעל הים, צולל לתוך המים, וכאשר הוא מקבל מכה במים נוצותיו הכבדות נושרות והוא יוצא חדש.
נאמר גם: "אל תשליכני לעת זקנה". הבעל שם טוב הקדוש מסביר שאין הכוונה רק שלא ישליכו את האדם כאשר יהיה זקן, אלא שאדם עלול להיכנס למצב של זקנה פנימית: אין לו כוח, אין לו אנרגיה, והוא חושב שכבר עבר עליו הכלח ואינו יכול להתקדם.
האדם מתפלל: ריבונו של עולם, אל תשליכני לזמן שבו אני מרגיש זקן ואינני יכול להתקדם ולהתחדש. לכן מתחילים מבראשית בשמחה, בקדושה ובטהרה.
04
מעלת ספר בראשית וסודות התורה
ספר בראשית כולל בתוכו את כל התורה, ובסיפורי הבריאה והאבות טמונים סודות עמוקים.
ספר בראשית הוא הפרשה החשובה ביותר, משום שהתורה מקופלת. כמו מגילה שפורסים אותה ומקפלים אותה, פרשה בתוך פרשה, כך כל הפרשיות מתקפלות לתוך ספר בראשית, כל ספר בראשית מתקפל לתוך פרשת בראשית, וכל פרשת בראשית מתקפלת למילה "בראשית".
בסופו של דבר, מהות התורה כולה מקופלת בספר בראשית, ואף במילה "בראשית" ובאות ב'.
כפי שנכתב בספרי הקבלה, ורב שמשון מאוסטרופולי מביא זאת, בתורה יש פשט, רמז, דרש וסוד — ראשי תיבות פרד"ס. בתוך כל אחד מן התחומים יש מדרגות נוספות.
בפשט יש את סיפור התורה, פסוקי התורה וציוויי התורה. ברמז יש גימטריות, צירופי אותיות ודברים נוספים. בדרש יש את הדרשות שנלמדות מן ההקשרים שבפסוקים. עולם הסוד הוא הקומה העליונה והגבוהה ביותר בתורה.
איפה נמצאת תורת הסוד בתוך הפשט? רב שמשון מאוסטרופולי כותב שהיא נמצאת בסיפורי התורה. הספר שיש בו הכי הרבה סיפורים הוא ספר בראשית: בריאת העולם, סיפור האבות והקמת האומה הישראלית — אברהם, יצחק ויעקב.
לכן ספר בראשית הוא למעשה הספר הגבוה ביותר בתורה, ויש בו סודות עליונים. כשקוראים אותו צריך לדעת את הפשט, אך גם להתחיל להיכנס לרמז, לדרשות ולסוד. יש בו סודי סודות.
05
האור הגנוז בבריאה
האור שנברא בתחילת התורה אינו אור המאורות, אלא האור הגנוז שניתן לצדיקים.
נאמר: "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ... ורוח אלוהים מרחפת על פני המים. ויאמר אלוהים: יהי אור". לאחר מכן הקדוש ברוך הוא בורא את המאורות — את המאור הגדול ואת המאור הקטן.
אם המאורות הם שנותנים אור ביום ובלילה, מהו האור שנברא בתחילת הבריאה? חז"ל אומרים שזה אינו אור המאורות, אלא האור הגנוז.
זהו אור שהקדוש ברוך הוא גנז לצדיקים לעתיד לבוא. הוא נקרא "אספקלריה המאירה", אור שבאמצעותו אפשר לראות מסוף העולם ועד סופו. אדם הראשון היה יכול לראות באמצעות האור הזה, אך לאחר חטאו, משום שהשתמשו בו שלא לטובה, הקדוש ברוך הוא עמד וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא.
יש צדיקים שנוגעים באור הזה מעט, יש שנוגעים בו הרבה, ויש שנוגעים בכולו. יש השגות של רוח הקודש, יש מדרגה הנקראת אספקלריה שאינה מאירה, ויש אספקלריה המאירה, שהיא קרובה לנבואה.
אם לומדים רק את פשט התורה ולא מתעמקים יותר, לא מבינים מהו האור הזה. צריך להתעמק ולחפש כיצד מגלים אותו, כיצד נוגעים בו ומה אפשר לראות ולשמוע באמצעותו. סביבנו יש כל הזמן מראות וקולות שאנשים פשוטים אינם רואים ואינם שומעים, אך הם נמצאים.
לכן צריך ללמוד את ספר בראשית ברמה אחרת, לא כפי שלמדנו בעבר. צריך לעיין בפרשת בראשית, להתפלפל בה ולחפש את העומק שבה, ככל שאפשר. התורה מתוקה, יפה וגדולה מאוד.
06
תכלית החיים ומעלת הנשמה
החיים קצרים, ונשמת האדם גדולה מכדי למצוא את סיפוקה בתענוגים גשמיים בלבד.
החיים קצרים וצריך לנצל את הזמן. צריך לחזור בתשובה, להתעלות, להתקדש ולתקן את המעשים, כדי להיות ראויים. יבוא יום, והוא קרוב, שבו מה שאדם לא עמל עליו יהיה קשה להשיגו. אמנם הוא יקבל השגות ויעלה במדרגה, אבל מי שעמל תמיד יקבל הרבה יותר, והפער יהיה קשה להשלמה.
הנשמה שלנו היא בת מלך. בספר מסילת ישרים, שחיבר רבנו משה חיים לוצאטו, הרמח"ל, עוסק המחבר בתכלית האדם בעולם הזה: בשביל מה האדם בא לכאן ומה הוא עושה בעולם.
הרמח"ל היה מקובל גדול, והיו לו גילויים עצומים. הוא כתב ספרים רבים בפנימיות ובקבלה. מסילת ישרים הוא ספר מוסר, אך יש בו סודות הכתובים בפשטות ובמשלים. זהו ספר שכדאי ללמוד שוב ושוב, משום שהוא עוסק בתכלית חיי האדם.
הרמח"ל כותב שאילו תכלית בריאת האדם הייתה רק לצורך העולם הזה — לאכול, לשתות, להרוויח וליהנות — לא היה צורך שתונפח בו נשמה חשובה ועליונה כל כך, נשמה שגדולה מן המלאכים עצמם.
המלאכים שייכים לעולם הבריאה, עולם הכיסא, ובו יש מחצב של נשמות ישראל ומחצב של מלאכים. נשמות ישראל מורכבות וגדולות מן המלאכים. מלאך הוא חד־ממדי — הוא שייך לדין, לחסד, לרחמים או למידה מסוימת, ואין בו את המורכבות של האדם.
לכן חז"ל אומרים שאין מלאך אחד עושה שתי שליחויות. האדם מישראל, לעומת זאת, מורכב מכל החלקים: יש בו נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה, והוא כולל חלקים מארבעה עולמות ומעשר הספירות.
באדם יש גם דין וגם רחמים, גם חלקים עליונים וגם חלקים תחתונים. נאמר: "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" — על בריאת האדם ולא על בריאת המלאכים. האדם מישראל כולל את המידות שבהן הקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות והמידות העליונות.
לכן הנשמה אינה מוצאת נחת רוח אמיתית בתענוגי העולם הזה. היצר הרע מוכר לאדם את החלום של מחר: כשיהיה לו רישיון, אופנוע, עבודה בהייטק, משכורת גבוהה יותר, בית, נסיעות או דברים אחרים — אז יהיה מאושר. אך בכל פעם ההתלהבות חולפת והריקנות נשארת.
זה דומה לעירוני שנשא בת מלך. הוא מביא לה את כל מה שיש לו, פיצה, משקה או נעליים, אך בעיניה הדברים אינם חשובים, משום שהם אינם במושגים שלה. כך הנשמה היא בת מלך: עוד כסף, תעודה או נעליים אינם ממלאים אותה. היא שייכת לעולמות העליונים, ולכן תענוגי העולם הזה אינם יכולים למלא אותה.
07
לחיות את היום ולא לדחות
המאבק ביצר הרע דורש עשייה בהווה ולא דחייה למחר.
היצר הרע תמיד אומר: מחר, מחר, מחר. צריך להילחם בזה. מחר איננו ידוע — אדם יחיה או לא יחיה, יצליח או לא יצליח. צריך לשאול: מה אני יכול לעשות היום?
נאמר: "אשר אנוכי מצווך היום" ו"היום לעשותם". היסוד במלחמה ביצר הרע הוא לא לדחות. מה שאפשר לעשות היום — צריך לעשות היום.
אדם צריך להעריך את הזמן שלו ואת המעשים שלו, ולא לתת לעצמו בגשמיות יותר רצינות וסבלנות ממה שהוא נותן לרוחניות.
08
דרך עץ החיים והפעלת השפע
על פי דברי הרמח"ל, מעשי ישראל מעוררים את המערכות הרוחניות ומורידים שפע לעולם.
נעבור לספר נוסף של הרמח"ל, דרך עץ החיים, שבנוי כמעט כולו על הקדמת רבי חיים ויטל, תלמידו הגדול של האר"י הקדוש, לספר עץ חיים.
הרמח"ל כותב על "סדר התעוררות לפי החוק אשר שם המאציל יתברך שמו". כלומר, הקדוש ברוך הוא קבע חוק כיצד לעורר את הכוחות הרוחניים, כיצד לפתוח את צינורות השפע וכיצד להוריד שפע לעולם.
הוא כותב שישראל הפועלים למטה בארץ מחזיקים את כוחו של הקדוש ברוך הוא. אין הכוונה שהאדם נותן כוח לקדוש ברוך הוא כפשוטו, אלא שמעשיו מעוררים ומחזקים את הופעת הכוחות האלוקיים בעולם.
כאשר יהודי מתעורר לעשות חסד, הוא מעורר את מערכת החסד העליונה, יחד עם המלאכים והממונים הקשורים אליה, והשפע יורד לעולם הזה דרכו.
סוד הפעלת המערכת האלוקית תלוי באדם מישראל. העולם מתקיים מרוחניות השופעת עליו מלמעלה, והדרך להוריד אותה היא באמצעות פעולותיהם של ישראל.
הוסבר שיש שני סוגי מערכות של עולמות: הקו והעיגולים. המערכות הטבעיות פועלות באופן שווה — הגשם יורד על הצדיק ועל הרשע, והשמש זורחת על הרוצח ועל הצדיק. אולם במערכות העליונות יותר, ישראל יכולים להשפיע, או חס ושלום לפגום, ומהן הם מקבלים שפע.
מכאן שכל פעולה של ישראל חשובה מאוד. כל שנייה יכולה להדליק דבר בעולמות העליונים, להשפיע שפע או לפגום. המעשים שלנו קריטיים.
09
הזמן והמעשים של האדם
כל מעשה משפיע, ולכן צריך להילחם על הזמן מול הסחות הדעת של היצר הרע.
הזמן והחיים של ישראל מכילים אפשרויות רבות, כמו תא גזע שממנו יכולים להתפתח איברים שונים. כל דבר שאדם נוגע בו, הוא פועל בו או משפיע עליו; אין דבר שנעשה סתם.
לכן צריך להילחם ככל האפשר על הזמן. היצר הרע אינו פראייר: יש לו צבא של אפליקציות, סרטונים, משחקים, חנויות ותאוות. האדם צריך להיות חכם ולחדד לעצמו תמיד למה בא לעולם, מה הוא עושה, מה עליו לתקן והיכן הוא מתקדם.
אצל הקדוש ברוך הוא הכול מדויק. לכן צריך להעריך את הזמן, משום שאין דבר גדול יותר מן הזמן של האדם וכל מה שהוא עושה פועל.
בשבת האחרונה, ברוך השם, עשרים אנשים בקהילה קיבלו על עצמם תענית קטנה. אין לנו מושג כמה דברים הדבר הזה פעל בשמים — אולי מטוסים שכמעט נפלו ניצלו, אולי אוניות שכמעט טבעו ניצלו, ואולי נמנעו אסונות נוספים. כל מעשה של ישראל משפיע השפעה גדולה.
רב צדוק הכהן מלובלין, בספר צדקת הצדיק, כותב שכל אחד מישראל מחובר לאזור מסוים בעולם מבחינה גיאוגרפית, ולפי מעשיו האזור הזה מקבל שפע או קללה.
לפי הדברים הללו, מקום של סכסוך, עוני או שפע קשור לנשמות ישראל המחוברות אליו ולמעשיהן. ההשפעה שלנו מוחשית, אלא שאין לנו עיניים לראות אותה. לכן צריך לדעת שהכול מדויק.
10
השגחה פרטית וחשבונות שמים
הכול נעשה בדקדוק, וגם ייסורים שאינם מובנים לאדם קשורים לחשבונות שאינו רואה.
אצל הקדוש ברוך הוא הכול מדויק שבמדויקים. בעולם הבא, בבית דין של מעלה, לא תהיה לאדם טענה קטנה או גדולה על הקדוש ברוך הוא, כפי שנאמר: "אל אמונה ואין עוול".
כאשר אדם אומר שקשה לו וכואב לו, צריך לזכור שיש חשבונות שאינו רואה. הקדוש ברוך הוא אינו עושה עוול, וכל דבר נעשה בדקדוק.
מסופר על חסיד שהיה עני מאוד כל חייו. היו לו עשרה ילדים, הם היו רעבים ללחם, נעליהם ובגדיהם היו קרועים, ושום דבר שעשה לא הצליח. הוא התפלל ולמד והיה מגיע לשיעורים של הבעל שם טוב הקדוש, אך מצבו לא השתפר.
יום אחד הוא החליט שאם הבעל שם טוב לא ייתן לו תשובה, הוא ישים קץ לחייו. הוא הגיע עם עשרת ילדיו אל הבעל שם טוב, בכה וצעק: "רבי, זאת תורה וזו שכרה? מה מגיע לי ולילדים שלי?"
הבעל שם טוב ביקש להביא לו כוס מים. לאחר שנרגע מעט אמר לו: אתה צודק, אני מבין את הכאב שלך. אני אשלח אותך לעשיר גדול, וברגע שתגיע אליו כל הבעיות שלך ייפתרו. הוא נתן לו כתובת וביקש שיחזור למחרת ויספר מה היה.
החסיד נסע בעגלה עם ילדיו והגיע לעיירה. כאשר שאל היכן גר העשיר, אמרו לו התושבים שמדובר ברשע גדול. הם סיפרו שהיה מלווה לעניים בריבית, ידע שלא יוכלו להחזיר את חובותיהם, שיעבד את בתיהם, לקח אותם והשליך משפחות רבות לרחוב.
החסיד שאל היכן העשיר, ואז נודע לו שהעשיר כבר מת לפני כמה שנים. הוא חזר אל הבעל שם טוב כשהוא כועס וטען שהרב נתן לו תקווה לשווא.
הבעל שם טוב שאל אותו מה דעתו על העשיר. החסיד השיב שזה היה רשע, ושכל מה שקרה לו הגיע לו. אז אמר לו הבעל שם טוב: זה אתה. אתה הגלגול של אותו עשיר.
הבעל שם טוב הסביר שהקדוש ברוך הוא ריחם עליו. בעולם הזה, כאשר מנקים את האדם מייסורים, זה דבר אחד; בעולם הבא כל דבר חמור הרבה יותר. לכן הקדוש ברוך הוא הכניס אותו לעולם הזה כדי שיתייסר ויתקן את נשמתו, וכדי להציל אותו מדינים גדולים יותר.
האדם אינו רואה את כל החשבונות. לכן, גם כאשר כואב לו, הוא מפסיד משהו או קורה לו דבר קשה, אסור לו להתלונן על הקדוש ברוך הוא. הכול מדויק והכול מאת השם.
איננו נמצאים כאן בסיבוב הראשון, וכולנו עוברים דברים מסיבות שאיננו מבינים. עם זאת, אפשר לתקן בדרך של רחמים. אין לחכות שהשמיים יצטרכו לשפשף ולנקות את האדם; עליו לשפשף ולנקות את עצמו, לקחת את עצמו בידיים ולהתחיל לתקן.
11
רצינות בעבודת השם וסיום
יש להעניק לרוחניות את אותה רצינות שמעניקים לעניינים גשמיים, ואף יותר.
אנשים רודפים אחרי פרנסה ומוצאים זמן וכוחות לדברים גשמיים, אך בעניינים רוחניים תמיד יש להם תירוץ ותמיד הם עייפים. אילו היו מציעים לאדם נסיעה לצפת תמורת עשרת אלפים שקל, הוא לא היה אומר שהוא עייף.
מכאן רואים שאיננו מחשיבים גשמיות ורוחניות באותה מידה. אדם צריך להיות רציני ולא להחשיב את הקדוש ברוך הוא, את התורה ואת הרוחניות פחות מן הדברים הגשמיים. הרוחניות צריכה להיות תמיד מעל הכול.
יהי רצון שבעזרת השם, בזכות הרב יורם אברג'ל, שההילולה שלו מתקיימת היום, ובזכות כל הצדיקים, תגן הזכות עלינו ועל כל ישראל.
כעת מתפללים ערבית במהירות, ולאחר מכן הולכים לסעודה, לשתות מעט יין ולעשות לחיים בשמחה. אמן ואמן.