פרשת חיי שרה: כוח התפילה וסוד המשא ומתן על מערת המכפלה
השיעור עוסק בפרשת חיי שרה בשני נושאים מרכזיים: כוח התפילה ומשא ומתן. תחילה מוסבר שתפילתו של אברהם אבינו על סדום ועמורה לא הייתה לשווא, אלא פעלה לדורות והביאה בסופו של דבר להולדת דוד המלך. מתוך כך מבואר שאין להתייאש מן התפילה, ושאין למדוד את פעולתה לפי לוחות הזמנים של האדם, ובמיוחד מודגש כוחן של דמעות. לאחר מכן נלמדת התנהלותו של אברהם אבינו במשא ומתן על מערת המכפלה: סבלנות, הימנעות ממסירת מידע, יצירת התחייבות פומבית והצגת הבקשה בהדרגה. לבסוף מוסבר, על פי פשט הפסוקים והטעם ההלכתי שהוצג, שאברהם ביקש לקבל את המערה במתנה, ושנתן לעפרון כסף במתנה כדי למנוע בעתיד טענה של מקח טעות. השיעור נחתם ברמז על קפיצת הדרך של אליעזר ובכוחם של שמות הקודש.
01
פתיחת השיעור
פתיחת השיעור וברכות
אנחנו לומדים תורה לכבוד נותן התורה, להקמת השכינה מעפרה ולגילוי השכינה. יהי רצון שהשיעור יהיה להצלחה לכל מי שיגיע אליו, לכל מי שעתיד להגיע ולכל מי שרצה להגיע ולא יכול. הקדוש ברוך הוא ימלא כל משאלות ליבנו לטובה ולעבודתו יתברך, שנזכה לששון, שמחה, קדושה וטהרה, אהבת ישראל, אהבת השם ודבקות בהשם, אנחנו וכל ישראל, אמן.
יהי רצון שישלח הקדוש ברוך הוא רפואה שלמה לכל חולי עמו ישראל, בפרט לכל מי שנכתב שמו. יהי רצון שיהיה השיעור גם לעילוי נשמת כל מתי ישראל, ולהצלחה לכל רווקי ישראל שיינשאו בששון ובשמחה. מזל טוב לתומר האהוב שלנו, שהתחתן השבוע.
02
נושאי פרשת חיי שרה
שני נושאי הפרשה
אנחנו סביב פרשת השבוע, ובעזרת השם נקרא בשבת את פרשת חיי שרה. מעניין מאוד שפרשה שנפתחת, לפחות בתחילתה, בפטירתה של שרה אמנו נקראת חיי שרה. גם אברהם אבינו נפטר בסוף הפרשה.
יש לנו היום שתי נקודות מרכזיות. דבר ראשון, שיעור במשא ומתן, אולי הראשון בתנ״ך: קניית מערת המכפלה. אברהם אבינו קונה את מערת המכפלה בכסף מלא, או שמקבל אותה במתנה, ועל כך נדבר. דבר שני, נעסוק בכוח התפילה מתוך תפילתו של אברהם אבינו על סדום ועמורה.
03
שליחות המלאכים
שליחות המלאכים
בפרשה הקודמת ראינו את סדום ועמורה. הקדוש ברוך הוא בא לבקר את אברהם אבינו לאחר ברית המילה, ושם למדנו שגדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה. אברהם אבינו היה מסור מאוד למצוות הכנסת אורחים, ואז הגיעו אליו שלושה מלאכים. הגמרא אומרת שאין מלאך עושה אלא שליחות אחת.
מלאכים אינם דומים לבני אדם. יש מלאך של חסד, מלאך של דין ומלאך של רחמים, ולכל אחד שליחות אחת. האדם, לעומת זאת, מורכב מכל המידות: יש בו דין וחסד, ולעיתים מידה אחת מובילה יותר מאחרת. האדם מורכב מארבעה יסודות ומכל העולמות — עשייה, יצירה, בריאה ואצילות — ולכן הוא נזר הבריאה ומשפיע על כל העולמות.
אחד המלאכים היה רפאל, שבא לרפא את אברהם. השני היה מיכאל, שבא לבשר לשרה אמנו: ״כעת חיה, לשרה בן״, כלומר שבאותו תאריך בדיוק, בעוד שנה, יהיה לה בן. השלישי היה גבריאל, שבא להחריב את סדום ועמורה. מדוע הוא עבר אצל אברהם? כדי שאברהם אבינו יבין שעליו להתפלל עליהם. לאחר מכן רפאל חזר, וגבריאל הלך להחריב את סדום, ואילו מיכאל נשאר בשליחותו — להציל את לוט. זה דין וזה חסד.
04
כוח התפילה לדורות
תפילה שאינה לשווא
אברהם אבינו הבין שעליו להתפלל על סדום ועמורה, וקם והתפלל עליהם. התורה מתארת את תפילתו באריכות גדולה. לכאורה, תפילתו לא נענתה: סדום ועמורה נחרבו. אם כן, מדוע התורה סיפרה לנו את כל התפילה הזאת? הרי אבותינו ואימותינו בוודאי התפללו תפילות רבות, והתורה לא סיפרה עליהן.
למדנו מכאן שאברהם אבינו מלמד שצריך להתפלל אפילו על הרשעים. הוא גם הלך להציל את לוט, אף שלוט לא היה צדיק גדול, והוא היה מקרב רחוקים ודואג לעולם. אבל עדיין צריך להבין מדוע התורה האריכה דווקא בתפילה שלא נראתה כאילו נענתה. זו תפילה — אדם מדבר עם הקדוש ברוך הוא, כמו במשא ומתן, אך בכבוד. אברהם אומר: ״ואנכי עפר ואפר״, ובכל זאת הוא מדבר ומבקש.
זו התפילה הראשונה הכתובה בכל התנ״ך. רב צדוק הכהן מלובלין אומר שאם רוצים ללמוד עניין לפי התורה, צריך לבדוק היכן הוא מופיע בפעם הראשונה, כי שם התורה שמה עליו את הדגש.
יש מדרש על הפסוק ״מצאתי דוד עבדי״. היכן מצא הקדוש ברוך הוא את דוד? אומר המדרש: בסדום. סדום ועמורה נחרבו, ולוט ובנותיו ניצלו. מבנות לוט יצאו עמון ומואב, מרות המואבייה יצא עובד, מעובד יצא ישי, ומישי יצא דוד מלך ישראל חי וקיים. בזכות מה ניצל לוט? בזכות דוד. בזכות מה ניצל דוד? בזכות תפילתו של אברהם אבינו על סדום.
התפילה של אברהם אבינו כן פעלה. הקדוש ברוך הוא אמר לו כביכול: לא עכשיו, אבל התפילה שלך פועלת. יש בשמים אוצר של התפילות שלך, והקדוש ברוך הוא מציל את הזרע שלך בזכות תפילה שהתפללת בעבר. לכן אל תהיה במפח נפש אם התפללת ובכית ואינך רואה תוצאה מידית. אין תפילה שחוזרת ריקם. היא אינה מתקבלת בהכרח לפי לוחות הזמנים שלך או לפי התוכנית שלך, אלא בזמן שהקדוש ברוך הוא יודע שהיא נכונה.
גם יצחק אבינו התפלל על ילדים. התורה אומרת: ״ויעתר לו ה׳״, אבל ילדים נולדו לו רק אחרי עשרים שנה, כשהיה בן שישים. הקדוש ברוך הוא שמע את התפילה, אלא שהיא התאימה להתקבל רק עשרים שנה לאחר מכן. אילו יצחק אבינו לא היה מתפלל, לא היו לו ילדים.
05
הזמן וההנהגה האלוקית
הזמן של הקדוש ברוך הוא
האדם מתפלל ומצפה לפי לוחות הזמנים של בני אדם. לפעמים הוא מרגיש שהתפילה היא כמו כספומט: הכנסתי, לחצתי, מדוע הכסף לא יוצא? אבל אצל הקדוש ברוך הוא אין שום מושג של זמן. מה שנאמר על ״כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור״ בא רק לסבר את האוזן ולהראות את הפער בין תפיסת הזמן של האדם לבין הנהגת הקדוש ברוך הוא.
זמן ומקום הם מושגים של בני אדם שנמצאים בתוך קופסת הבריאה. מחוץ לבריאה אין לנו שום הגדרה. אין לנו שום תפיסה בקדוש ברוך הוא עצמו, וגם כשאנחנו אומרים שהוא אל רחום וחנון, ארך אפיים ורב חסד ואמת, אין הכוונה שיש בו מידות כפי שיש באדם. הקדוש ברוך הוא אינו משתנה ואינו מוגבל במידות. הוא ברא מערכת שבה האור האלוקי יורד דרך המידות ועשר הספירות, וכך הוא מנהיג את העולם.
לכן אדם צריך להתפלל שוב ושוב. נאמר: ״קווה אל ה׳, חזק ויאמץ לבך, וקווה אל ה׳״. אם לא נענה — יתפלל שוב, ואם עדיין לא נענה — יתפלל שוב. שלושה דברים צריכים חיזוק, ואחד מהם הוא תפילה. אל תתייאש מן התפילה.
06
כוחן של דמעות
דמעות ותפילה מעומק הלב
תפילה פועלת מאוד, ובמיוחד תפילה שיש בה דמעה. הגמרא אומרת שכל השערים ננעלים חוץ משערי דמעה. דמעה באה מעומק הלב ומעומק הנשמה, ולכן יש לה כוח גדול.
אנחנו בנויים כדוגמת הצלם העליון, לא ביחס לקדוש ברוך הוא עצמו, שאין לו גוף ואין לו דמות הגוף, אלא ביחס להשתלשלות העולמות והאור האלוקי. כל מה שיש בגוף רומז לסודות עליונים. הדמעות יוצאות מן העיניים, והעיניים קשורות למוח ולחלקים העליונים ביותר. לכן בכי של אדם יכול לטהר לא רק את הגוף התחתון אלא גם את החלקים העליונים.
מסופר אצל תלמידי האר״י הקדוש שפעם ישב האר״י עם תלמידיו בצפת, עצם את עיניו ואמר שיש גזירה קשה: ארבה עצום עומד להגיע לצפת, לאכול את עשב השדה ואת פירות הארץ ולגרום רעב גדול. הוא אמר שהוא שומע בשמים בכי של עני אחד מצפת. העני בוכה לפני הקדוש ברוך הוא ואומר: מדוע אני רשע יותר מכל הרשעים שיש להם אוכל? גם אוכל אין לי. הבכי שלו עושה רעש בשמים.
האר״י אמר לתלמידיו לאסוף כסף, ללכת אל העני, לפייס אותו ולבקש ממנו שיתפלל על הגזירה. התלמידים מצאו אותו בוכה על הרצפה וסיפרו לו שהאר״י ראה שהארבה מגיע בגלל בכיו. הם אמרו לו שידאגו לו מעתה, והוא התפלל ואמר שלא התכוון, ושכעת יש אנשים טובים שדואגים לו. לאחר מכן הגיע הארבה, אך רוח גדולה הטביעה אותו בים ולא נכנס אחד לצפת.
עוד מסופר על אדם רשע מחוץ לארץ שאמר שאינו מאמין במעשה. הוא אמר שאם האר״י יאמר לו את עבירותיו, יחזור בתשובה. האר״י ידע שהוא עומד להגיע, ושלח תלמידים לקבל אותו. כשהגיע, עבר איתו האר״י על מעשיו, החל מגיל בר המצווה, בפרטי פרטים. אותו אדם התחיל לבכות ואמר שכל מה שהרב יאמר לו יעשה, וחזר בתשובה שלמה.
אנחנו לא יודעים מה כוח התפילה. לפעמים אדם מסכן אחד נמצא בצרה, ביקש עזרה ולא עזרו לו, והוא מתפלל בדמעות — ותפילתו מחוללת דברים גדולים בשמים. גם חזקיהו מלך ישראל התפלל מעומק ליבו ושב בתשובה, והוסיפו לו חמש עשרה שנה על חייו.
07
תפילה על החיים
להתפלל על כל תחומי החיים
תתפלל על העבודה שלך: שיהיה לך קל, נעים ושתצליח. תתפלל על הזוגיות שלך. שום דבר אינו מובן מאליו. גם זוג שנראה הכי יפה, מוצלח ואוהב יכול להגיע לקשיים. תתפלל: ריבונו של עולם, שאוהב את אשתי ושהיא תאהב אותי, שלא אסתכל על שום דבר אחר ולא אחשוב על שום דבר אחר, ותן בינינו אהבה, אחווה, שלום, הגינות וישרות.
תתפלל כל הזמן גם על הילדים. אנחנו נוטים להתפלל רק על ילד שעושה בעיות או שנמצא בסכנה, אבל על ילד שמתנהל בסדר אנחנו שוכחים להתפלל. שום דבר אינו מובן מאליו. מעכשיו תתפלל שהילדים שלך יהיו טובים, צדיקים וישרים. עכשיו התחתנת? עכשיו תתפלל.
בעזרת השם נעשה בלי נדר שיעור מיוחד על איך מתפללים, איך מדברים עם הקדוש ברוך הוא ואיך אומרים את הדברים נכון.
08
האבל על שרה
אבל על שרה אמנו
שרה אמנו נפטרה, ואברהם אבינו בא לספוד לשרה ולבכותה. האות כ״ף במילה ״ולבכותה״ קטנה בתורה, ללמד על מידה של בכי. הגמרא אומרת שלושה ימים לבכי, ומותר ואף מצווה לבכות על אדם כשר. במסכת מועד קטן נאמר שכל הבוכה על אדם כשר שנפטר מוחלים לו על כל עוונותיו.
רש״י אומר שצריך לבכות על אדם כשר שנפטר כמו על ספר תורה שנשרף: לקרוע ולבכות. זו גם ההלכה בשולחן ערוך, אף שבפועל כיום לא נוהגים כך בכל פטירה, מפני שהדבר קשה מאוד ובמקומות רבים אנשים נפטרים בתדירות גבוהה.
ישראל הם כנגד שישים ריבוא אותיות התורה, וכל יהודי הוא אות בספר התורה של הקדוש ברוך הוא. אם חסרה אפילו אות אחת בספר תורה, הספר פסול. כך גם כשנפטר אדם מישראל, כאילו אות מספר התורה של הקדוש ברוך הוא נפגעה. לכן יש מקום לבכי ולקריעה.
עם זאת, יש שלושה ימים לבכי, ואסור להרבות בבכי מעבר לכך באופן שנראה כטרוניה על הקדוש ברוך הוא. יש תוכנית אלוקית, וכל אדם חי חיי נצח לאחר חייו בעולם הזה.
09
בקשת אחוזת קבר
בקשת הקבורה
אברהם אבינו קם לאחר ימי הבכי ופנה לבני חת: ״גר ותושב אנכי עמכם, תנו לי אחוזת קבר עמכם ואקברה את מתי מלפניי״. הוא נמצא בארץ שהקדוש ברוך הוא הבטיח לו, אך עדיין לא קיבל אותה במלואה.
בני חת עונים לו: ״נשיא אלוהים אתה בתוכנו, במבחר קברינו קבור את מתך, איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבור מתך״. לפי המדרש, לאחר שאברהם ניצח את ארבעת המלכים מינו אותו לנשיא עליהם, ולכן היה לו מעמד גדול.
אברהם משתחווה להם ומודה להם. לאחר מכן הוא אומר: ״אם יש את נפשכם לקבור את מתי מלפניי, שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צוחר, ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו, אשר בקצה שדהו, בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחוזת קבר״.
10
שיעור במשא ומתן
הצגת הבקשה בהדרגה
לכאורה אברהם אבינו ביקש בתחילה רק מקום לקבור בו, ובני חת אמרו לו: קח היכן שתרצה, בחינם. אבל אברהם לא אמר מיד מה בדיוק הוא רוצה. תחילה ביקש באופן כללי, אחר כך ביקש שידברו עם עפרון, ורק בהדרגה סימן את מערת המכפלה, את השדה ואת כל מה שסביבו.
הוא עשה זאת לעיני בני חת ולפני כל באי שער העיר. בתחילה כולם אמרו לו: איפה שתרצה. לאחר מכן הוא ביקש מהם לדבר עם עפרון, שהיה יושב ביניהם. בכך נוצר לחץ חברתי: כולם כבר אמרו בפומבי שאפשר לתת לו את המקום, ועפרון לא יכול בקלות לחזור בו.
זהו שיעור במשא ומתן. צריך סבלנות, להניח יסודות, להתקרב בהדרגה ולא למסור מיד את כל המידע. אנשים שמנוסים במשא ומתן יודעים שאסור לנדב מידע. כל פרט שאדם מוסר יכול לפתוח פתח, לגלות שהוא לחוץ או לחשוף את מטרתו.
פעם הייתי בפגישה עם יהודי חשוב ועשיר. כשיצאתי מהפגישה חשבתי שהשגתי כל מה שרציתי. כשהגעתי לדלת ראיתי שלט: כל מה שדובר בפגישה בטל ומבוטל, וכל מה שלא נכתב במזכר חתום בטל ומבוטל. דיבורים הם דיבורים. לכן צריך ליצור מצב שבו הצד השני אינו יכול לחזור בו.
אברהם אבינו דאג שבני חת יוציאו מפיהם התחייבות פומבית, ולאחר מכן הפעיל את אותו לחץ על עפרון. הוא לא גילה להם מה נמצא במערת המכפלה, אלא ביקש אותה בשלבים: תחילה המערה, אחר כך המערה אשר בקצה השדה, עם השדה והעצים שסביבה.
11
קניית המערה או קבלת מתנה
מתנה ולא מכירה
עפרון עונה באוזני בני חת ולפני כל באי שער עירו: ״לא אדוני, שמעני, השדה נתתי לך, והמערה אשר בו לך נתתיה, לעיני בני עמי נתתיה לך, קבור מתך״. שימו לב: אברהם ביקש לתת לו את מערת המכפלה, ולא נאמר כאן שהוא מבקש לקנות אותה.
התורה מכירה את לשון המכירה: ״וימכרו את יוסף״, ויש גם לשון לקיחה. אילו אברהם היה מבקש לקנות, היה אפשר לכתוב לשון מכירה או קניין. אבל בפסוקים נאמר שוב ושוב ״תנו לי״, ״ויתן לי״ ו״יתננה לי״. גם הביטוי ״בכסף מלא יתננה לי״ אינו אומר בהכרח מכירה; הוא מבקש שייתן לו את המערה במתנה.
עפרון אומר שהשדה והמערה ניתנים במתנה. אברהם משתחווה, ואז עונה לו: ״אך אם אתה לו שמעני, נתתי כסף השדה קח ממני, ואקברה את מתי שמה״. גם כאן הוא משתמש בלשון נתינה. לאחר שעפרון נתן לו את המקום במתנה, אברהם נותן לו כסף במתנה.
עפרון עונה: ״ארץ ארבע מאות שקל כסף ביני ובינך מה היא, ואת מתך קבור״. אברהם שומע אליו ושוקל לעפרון ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר. כסף עובר לסוחר הוא כסף יציב וחזק שאפשר להשתמש בו במקומות שונים, כמו מטבע מקובל שאינו תלוי במטבע המקומי.
עד הפסוק הזה שמו של עפרון נכתב בדרך כלל עם ו׳. בפסוק ״וישקול אברהם לעפרון״ מופיע לראשונה עפרון בלי ו׳. לאחר שקיבל את הכסף, הוא נעשה עפרן. התורה מתארת שהשדה, המערה, העצים וכל גבולו סביב עברו לאברהם לעיני בני חת, אך בכל המעשה אין לשון מפורשת של קניין, אלא לשון מתנה.
12
קדושת מערת המכפלה
סוד מערת המכפלה
מה ידע אברהם אבינו על מערת המכפלה? המדרש מספר שכאשר באו אליו המלאכים, אברהם רץ להביא בקר. אחד מבני הבקר ברח, ואברהם רדף אחריו עד שהגיע למערת המכפלה. הוא לא ידע מה המקום הזה. הבקר נכנס למערה, ואברהם נכנס אחריו וראה שם את אדם הראשון מסלסל בשערותיה של חוה.
אברהם הבין שבמערה קבורים אדם הראשון וחוה. הוא ידע שזה מקום קדוש, ושעתידים להיקבר בו אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. אבל הוא לא גילה לבני חת ולעפרון את הסיבה שבגללה הוא רוצה דווקא את המערה.
אילו היה אומר להם שהמערה היא מקום קבורתם של אדם הראשון וחוה, היו מעלים את המחיר או הופכים את הדבר למכרז. לכן הוא פעל בסבלנות, לא נדב מידע, ויצר קודם מצב שבו הם כבר התחייבו לתת לו את המקום.
13
הטעם לקבלה במתנה
הטעם ההלכתי למתנה
מדוע אברהם ביקש מתנה ולא מכירה? יש כאן טעם הלכתי. אם אדם קונה בית ומוצא בתוכו דבר יקר שבעל הבית לא ידע עליו, ייתכן שבעל הבית יטען שאילו ידע, היה מעלה את המחיר, ושהמכר הוא מקח טעות. לעומת זאת, במתנה אין דין מקח טעות באותו אופן: אם אדם נותן מתנה ואומר שהמקבל מקבל את כל מה שיש בה, הוא אינו יכול לטעון לאחר מכן שלא ידע מה נמצא בה.
אברהם אבינו ידע מה יש במערת המכפלה, אבל בני חת ועפרון לא ידעו. לכן הוא ביקש לקבל את המערה במתנה. לאחר שעפרון הסכים לתת לו את השדה, את המערה ואת העצים במתנה, אברהם נתן לו ארבע מאות שקל כסף במתנה, כדי שלא יאמרו לאחר מכן שמישהו רימה אותם או שנעשה כאן מקח טעות.
זו הסיבה שלפי פשט הפסוקים אברהם לא קנה את המערה ממש, אלא קיבל אותה במתנה ונתן כנגדה מתנה גדולה של כסף. בכך הוא גם לא רצה שיאמרו עליו שהוא עשה להם סיבוב. הוא נתן סכום שהיה שווה ערך לשדה ולמערה, אך דאג שהמתנה עצמה תהיה גמורה.
גם כתיב שמו של עפרון מרמז על כך. כל עוד מערת המכפלה הייתה בידיו, שמו נכתב עם ו׳. הו׳ מסמלת המשכה מן השפע העליון כלפי מטה. כשהמקום הקדוש היה בידיו, הייתה לו כביכול אחיזה בשפע הזה. ברגע שהעביר את המערה, הו׳ נעלמה והוא נעשה עפרן, מלשון עפר.
14
קדושת שם השם
זהירות בשם השם
בכל השיחה של אברהם אבינו עם בני חת הוא אינו מוציא מפיו את שם השם. הם אומרים לו ״נשיא אלוהים אתה בתוכנו״, אבל הוא עצמו אינו מזכיר שם שמים סתם כך. הצדיקים הגדולים נזהרים בשם השם, וכאשר הם אומרים אותו הם מכוונים ונזהרים מאוד.
גם אנחנו צריכים להיזהר בברכות. מי שמתבלבל בברכות השחר יכול לקחת סידור או חוברת ולומר את הברכות בצורה מסודרת. מי שקשה לו יכול להקליט לעצמו ולשמוע בדרך. אין לומר את שם השם בלי כובד ראש.
כך גם בברכת המזון: לא אומרים אותה תוך כדי ניקוי השולחן או סידור הכיסאות. צריך לשבת ולומר אותה בכוונה, מפני ששם השם יוצא מן הפה.
15
קפיצת הדרך וסיום השיעור
קפיצת הדרך של אליעזר
בהמשך הפרשה אברהם אבינו שולח את אליעזר עבדו למצוא שידוך ליצחק. אליעזר היה נשמה גדולה שנפלה בקליפת כנען, ואברהם שולח אותו למצוא את רבקה. בדרך נעשתה לו קפיצת הדרך.
אליעזר אומר: ״ואבוא היום אל העין״. רש״י מפרש: היום יצאתי והיום באתי. הדרך הייתה אמורה להימשך כמה ימים, ובאותו יום הגיע. מכאן למדה הגמרא שקפצה לו הדרך. רבי אחא אומר: יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים; מהשיחה של אליעזר אפשר ללמוד הנהגות רבות של תורה.
רב שמשון מאוסטרופולי, וכן מובא בשם הבעל שם טוב הקדוש, אומר שבראשי התיבות של ״ואבוא היום אל העין״ נרמז שם של קפיצת הדרך: ו׳, ה׳, א׳, ה׳. אותו שם מרומז גם ב״את השמים ואת הארץ״, והוא חותם שהקדוש ברוך הוא חתם בו את השמים ואת הארץ.
כאשר נשאל אם עצם הכוונה בשם הזה גורמת לקפיצת הדרך, התשובה היא שצריך ניקוד, והניקוד הוא סוד שאינו כתוב בגלוי. בספרי הקבלה יש לעיתים שמות בלי ניקוד או עם ניקוד שהוחלף בכוונה, כדי שלא כל אדם ישתמש בהם. מכל מקום, רב שמשון מאוסטרופולי אומר שהכוונה באותיות הללו מועילה לקיצור הדרך, ולא שאומרים את השם בפה.
יש עוד הרבה מה לדבר בפרשה, ובעזרת השם נמשיך בכך בזמן אחר. ברוך אדוני לעולם, אמן ואמן.